בית הדין הארצי לעבודה

 

עע 000451/06

 

 

 

 

 

סלימאן יוסף ברקאת                                                                                 המערער

 

     _

 

1. משרד החינוך, התרבות והספורט

2. מנכ"לית משרד החינוך, התרבות והספורט

3. וועדת היועצים העליונה שליד מנכ"לית

    משרד החינוך        

4. סלימאן ח'טיב                                                                        המשיבים 

 

          

בפני: השופט עמירם רבינוביץ, השופטת נילי ארד, השופטת ורדה וירט - ליבנה

              נציג עובדים מר שלמה גוברמן, נציג מעבידים מר משה אורן

 

 

בשם המערער - עו"ד זכי כמאל

בשם המשיבים 1, 2 ו - 3 -  עו"ד טל גולן

בשם המשיב 4 - עו"ד ג'נאן עאסי ג'ובראן

 

 

פסק דין

 

השופטת נילי ארד

 

בית הדין האזורי בחיפה (השופטת מהא סמיר - עמאר ונציגי הציבור מר גולדשטיין ומר זמיר; עב 3207/04) דחה את תביעת המערער (להלן: מר ברקאת) להורות על בטלות בחירתו ומינויו של המשיב 4 (להלן: מר ח'טיב), למשרת מנהל בית הספר היסודי א' בכפר ינוח - ג'ת (להלן: בית הספר) ולהורות על מינויו של מר ברקאת לאותה משרה.

כנגד פסיקתו זו של בית הדין האזורי מוסב ערעורו של מר בראקת בו עתר לסעדים שביקש בבית הדין קמא. לחלופין התבקשנו להורות על עריכת מכרז חוזר למשרת מנהל בית הספר (להלן גם: המשרה).


מינוי מנהל בית ספר - המסגרת הנורמטיבית

2.      להליכי המינוי של מנהל בית ספר נדרש בית המשפט העליון בפרשת  עומרי מחמוד  בה נקבע, מפי השופט א' ברק, כך:

"המינוי למשרת מנהל חטיבת הביניים נעשה על-פי תקנות חינוך ממלכתי (סדרי פיקוח), תשי"ז-1956, שהותקנו מכוח סעיף (34)(1) לחוק חינוך ממלכתי, תשי"ג-1953. סמכות המינוי נתונה למנהל הכללי של משרד החינוך והתרבות (להלן - המנהל הכללי) (תקנה 18(א)). בטרם ייעשה המינוי, מוטלת על המנהל הכללי החובה להיוועץ במזכירות הפדגוגית (תקנה 18(א)) וברשות המקומית הנוגעת בדבר (תקנה 19). מכוח הסכמים קיבוציים הוטלה חובה על המנהל הכללי להיוועץ בארגון היציג של המורים. התקנות אינן קובעות את דרכי ההתייעצות. בהתאם לפרקטיקה הנוהגת מתכנסים נציגי הגופים אשר עימהם חייב המנהל הכללי להיוועץ, ומהווים יחדיו "ועדת מכרזים" או "ועדת בוחנים" (להלן - הוועדה). הוועדה שומעת את המועמדים השונים, מקבלת מידע המתייחס אליהם ומעבירה את המלצותיה למנהל הכללי, אשר מחליט על המינוי" (בג"צ 685/78  עומרי מחמוד - שר החינוך והתרבות ו-7 אח' פ"ד לג (1) 767).

 

בעניין כאמל שרף עמדה חברתי סגנית הנשיא אלישבע ברק - אוסוסקין, על אפשרות ההיוועצות בגורמים נוספים  על "ועדת הבוחנים" (להלן: ועדת  היועצים הראשונה) השמורה למנהלת הכללית של משרד החינוך (להלן: המנהלת הכללית) לרבות ועדת יועצים עליונה, וכדברי חברתי סגנית הנשיא:

 "... החליטה המנהלת הכללית להיוועץ בוועדה מייעצת עליונה בה היו חברים שלושה מעובדיו הבכירים של משרד החינוך והתרבות סמנכ"ל בכיר למנהל ומשאבי אנוש, מנהלת אגף א' מוסדות קדם יסודי וחט"ע ועוזר בכיר למנהלת הכללית. היוועצות זו לגיטימית. ההתייעצות, כפי שציין פרופ' יצחק זמיר בספרו "הסמכות המנהלית", היא באופן מובהק סמכות עזר לסמכות הראשית, תהא הסמכות הראשית אשר תהא..." (עס"ק 1006/01 כאמל שרף - ארגון המורים בבתי הספר העל יסודיים ואח', ניתן ביום 10.07.01).

 

ובפסק הדין בעניין  אבו עוואד עמדנו על הצורך החיוני בקביעת כללים ברורים באשר לנוהל ההיוועצות בוועדת היועצים העליונה ולדרך פעולתה של אותה ועדה. בתוך כך הטעמתי בפסק הדין:

 "כדי שההחלטה תוכל לעמוד במבחן הביקורת השיפוטית היה על המנהלת הכללית ליתן נימוקיה בשניים: בשלב הראשון - משהונחה בפניה המלצתה של ועדת היועצים, היה עליה ליתן טעם לעצם מינויה של ועדת היועצים העליונה; בשלב השני והסופי - היה עליה לנמק, מדוע ביכרה לאמץ המלצת הוועדה המייעצת העליונה על פני המלצתה של ועדת היועצים" (עע 1460/01 סלאח אבו עוואד - מואייד עמאשה פד"ע לז 423).

 

לפי שהוברר מפסק דינו של בית הדין קמא, נכנס לתוקף ביום 01.05.05 חוזר המנהלת הכללית תשס"ה/ 9(א), ובו כללים בדבר כינוסה וסדרי עבודתה של ועדת היועצים העליונה (להלן גם: הנוהל). עיקר הדברים, ככל שהם צריכים לענייננו, באלה:

"סדרי עבודתה של הוועדה העליונה

 

המנהל הכללי רשאי למנות ועדה עליונה בכל מקרה שבו הוא סבור כי יש לשוב ולבחון את כל המועמדים שהופיעו בפני ועדת היועצים או רק אלה שהומלצו על ידה.

7.2.1

 

המנהל הכללי יקבע וינמק אם יוזמנו לוועדה העליונה כל המועמדים שהופיעו בפני ועדת היועצים או רק אלה שהומלצו על ידה.

7.2.2

 

המנהל הכללי ישקול ויחליט על כינוסה של ועדה עליונה באחד מהמצבים האלה:

 

חברי ועדת היועצים נחלקו ביניהם באשר למועמד הראוי, בין ברוב מול מיעוט ובין בהעדר רוב למועמד מומלץ אחד.

 

מפרוטוקול ועדת היועצים ומהמלצתה, ולחלופין ממידע שהגיע אל המנהל הכללי ואשר לא עמד לנגד עיני הוועדה או שהוועדה לא נתנה לו את המשקל הראוי לדעת המנהל הכללי - מכל אלה עולה כי לא נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים לבחירת המועמד הראוי.

7.2.3

 

המנהל הכללי ינמק את החלטתו בדבר הצורך בכינוס הוועדה העליונה במיוחד אם מצא לנכון לכנס ועדה עליונה, אף אם המליצה ועדת היועצים פה אחד או ברוב דעות על מועמד אחד ...

 

חברי הוועדה יהיו:

 

-   מנהל האגף הבכיר לכוח אדם בהוראה - יו"ר
-   מנהלי האגפים של הגיל המתאים במינהל הפדגוגי

- נציג הלשכה המשפטית
-   הממונה על הטיפול בפרט - מרכז הוועדה".

7.2.4

 

                                                                                                                                   

  יוער, כי נוהל זה הוחלף בנוהל מעודכן שתוקפו מיום 01.02.06 אשר אף הוא,  

  כנוהל הקודם, מופיע באתר משרד החינוך.

 

הרקע העובדתי, כפי שנקבע בפסק דינו של בית הדין האזורי


3.    בחודש יוני 2004 פרסם המשיב מס' 1 (להלן: משרד החינוך) מכרז לניהול בית

 הספר. למכרז הציגו מועמדותם תשעה מועמדים, שבעה מהם הגיעו לראיון בפני  ועדת היועצים הראשונה ובהם מר בראקת ומר ח'טיב.

 

ביום 18/7/04 כונסה ועדת היועצים הראשונה לשם ראיון המועמדים ועמידה על  התאמתם לכהן במשרה המוצעת של מנהל בית הספר .

חברי הוועדה היו: מר ג'לאל אסעד - מפקח-מרכז האחראי על המגזר הדרוזי מטעם משרד החינוך; מר בנימין אהמן - נציג הרשות המקומית; ומר שפיק קבלאן - נציג ההסתדרות. מר ג'מיל עווידה, המפקח על בית הספר, הוזמן לוועדה כמשקיף. כישוריהם של שני המועמדים מושא דיוננו, היו אלה:

המערער, מר בראקת, מורה מוסמך בכיר, בעל בתואר ראשון בחינוך ובחינוך הלא פורמאלי; בוגר קורס מנהלים, קורס מנהל ספורט וקורס אוריינטציה לעובדי קידום הנוער; לימד מאז 1986, תקופה של כחמש שנים בבית הספר בכפר חורפיש; בשנת 1992 זכה במכרז מנהל היחידה לקידום נוער, האמונה על מניעת נשירה מבתי הספר ובטיפול  בנוער שוליים; בנוסף מנהל מר בראקת את התוכנית לחינוך מבוגרים בכפר יאנוח וניהל קייטנות ומחנות קיץ בהן היה אחראי על מספר גדול של ילדים, מדריכים, מורים ומורות, ובמסגרת זו הוא מועסק על ידי הרשות המקומית, בנוסף לשליש משרה במשרד החינוך.

המשיב - מר ח'טיב עבד כמורה במשרד החינוך משך 27 שנים; בוגר תואר שני בהצטיינות מאוניברסיטת חיפה בפיתוח תוכניות לימודים ומינהל החינוך השוקד על דוקטורט במינהל החינוך; השתתף בקורס מנהלים בן שנתיים מטעם משרד החינוך באוניברסיטת חיפה, ובקורס ריכוז חינוך חברתי; שמש משך שנים כרכז חינוך חברתי בבתי ספר בם עבד; ולקח חלק במספר רב של השתלמויות מקצועיות.


בדיון המסכם של ועדת היועצים הראשונה היו חברי הוועדה חלוקים בדבר ההמלצה למנהלת הכללית. שניים מהם - נציג משרד החינוך מר ג'לאל אסעד, ונציג הרשות המקומית מר בנימין אהמן,  תמכו בדרוג המערער - מר ברקאת, ככשיר ראשון למשרת מנהל בית הספר, ובדרוג המשיב - מר ח'טיב  ככשיר שני.

חבר הוועדה השלישי, נציג ההסתדרות מר שפיק קבלאן, תמך במועמדותו של מר ח'טיב  ככשיר ראשון ובמר בראקת ככשיר שני (להלן: המלצת הוועדה הראשונה).

 

4.  המלצת ועדת היועצים הראשונה הועברה למנהלת הכללית אשר החליטה ביום 22.8.04  על  קיום ועדת יועצים עליונה אשר תבחר אחד מבין שני המועמדים בהם בחרה ועדת היועצים הראשונה ככשיר ראשון ושני, הלא הם,  מר בראקת ומר ח'טיב.

ביום 26.8.04 התייצבו מר בראקת ומר ח'טיב בפני ועדת היועצים העליונה שחברים בה היו: יו"ר הוועדה מר ציון שבת, מנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה; ד"ר שרה רויטר, מנהלת האגף לחינוך יסודי; גב' יפה פס, מנהלת האגף לחינוך על יסודי; עו"ד רות יפה, סגנית בכירה ליועצת המשפטית של משרד החינוך.

לאחר  שראיינה את שני המועמדים ודנה במועמדותם, החליטה הוועדה פה אחד להמליץ על מר ח'טיב כמנהל בית הספר. את המלצתה, בצירוף כלל החומר, העבירה ועדת היועצים העליונה לעיונה ולהחלטתה של המנהלת הכללית, אשר החליטה על מינויו של מר חטיב למשרה.

 

5.      במסמך מיום 5.9.04, פירטה המנהלת הכללית את נימוקיה לקיום ועדת יועצים עליונה, וכך נאמר בו:

"הנימוקים להחלטתי לקיים ועדת יועצים עליונה לצורך בדיקה מחדש של המועמדים שהומלצו ע"י ועדת היועצים הראשונה נבעה מתחילה כי דעותיהם של חברי הוועדה נחלקו ולא הייתה החלטה חד משמעית. כמו כן, מקריאת פרוטוקול ועדת היועצים הראשונה התרשמתי, כי לא נשקלו השיקולים המרכזיים, המהותיים והרלבנטיים הנדרשים לצורך גיבוש המלצה באשר לבחירת מנהל ביה"ס יסודי. במצב דברים זה, התקשיתי לאמץ את המלצת הרוב ונזקקתי לבדיקה נוספת של המועמדים שהומלצו".

 

בו ביום, ובמצורף להחלטתה זו, הודיעה המנהלת הכללית החלטתה לקבל את המלצתה של ועדת היועצים העליונה למינויו של מר ח'טיב למנהל בית הספר. טעמיה לכך היו אלה:

"מפרוטוקול ועדת היועצים העליונה עולה, כי מר חטיב הינו בעל ההשכלה, הידע, הכישורים והניסיון הרלבנטיים ביותר, מבין המועמדים לתפקיד, לניהול ביה"ס יסודי. עולה מהפרוטוקול, כי מדובר באדם בעל חזון, ידע וכריזמה, המסוגל להוביל את ביה"ס שבניהולו. לעומתו, מר ברקאת הצטייר כאדם מרשים אמנם, אך עם זאת כל ניסיונו מתמקד בחינוך הבלתי פורמאלי. לפיכך, הוא חסר את הניסיון הנדרש בחינוך הפורמאלי לצורך ניהול ביה"ס. העדפתי את המלצת ועדת היועצים העליונה, שכן זו הציגה את השאלות הרלבנטיות למועמדים שהופיעו בפניה. כמו כן, היא שקלה את השיקולים הרלבנטיים באשר למועמד המתאים ביותר לנהל ביה"ס יסודי. לעומת זאת ועדת היועצים נחלקה בדעותיה ואף לא התרשמתי, כי חברי הוועדה שהמליצו על מר ברקאת אכן שקלו את השיקולים הרלבנטיים המהותיים".

 

ההחלטה בדבר מינויו של מר ח'טיב למשרה הובאה לידיעת המועמדים. בהתאם, מונה מר ח'טיב כמנהל בית הספר ובתפקידו זה הוא משמש עד היום.

 

פסק דינו של בית הדין קמא

 

6.      תובענתו של מר ברקאת הוסבה כנגד בחירתו ומינויו של מר ח'טיב למשרה. שלל טענותיו, עליהן חזר בערעורו לפנינו, היו בעיקרן אלה: בהתנהלות ועדת היועצים העליונה והמנהלת הכללית, נפלו פגמים אשר יש בם כדי להביא לבטלות החלטתה; המנהלת הכללית השתהתה בהחלטת ההיוועצות בוועדת היועצים העליונה וטעמיה לכך ניתנו במאוחר בצוותא חדא עם נימוקיה להחלטה על מינויו של מר ח'טיב, ולאחר שהוגשה הבקשה לסעד זמני לבית הדין האזורי; החלטת המנהלת הכללית להיוועץ בוועדת היועצים העליונה אינה מפורטת דיה, במיוחד משראיונות המועמדים בפני ועדת היועצים הראשונה היו ענייניים, מעמיקים וממצים; החלטת המנהלת הכללית אינה מתייחסת לחילוקי דעות עקרוניים שנפלו בדיוני ועדת היועצים הראשונה; חלק מחברי ועדת היועצים העליונה שמשו בתפקיד זה במכרז קודם בו השתתף מר ח'טיב;  מר ח'טיב אף שוחח עם יו"ר הוועדה מר שבת, לפני קיום הראיונות למועמדים; הראיון עם מר ח'טיב היה ארוך מזה שקוים למערער ובכך קופחה זכותו ל"הזדמנות שווה" לאפשר לוועדה להתרשם הימנו; הוועדה המייעצת העליונה לא התייחסה לדו"ח המפקח ג'מיל עווידה בדבר הצורך להשתפר מן הבחינה הפדגוגית, אף כי מר ח'טיב עצמו הזכיר דו"ח זה בפני הוועדה המייעצת הראשונה; ועדה מייעצת עליונה במכרז קודם למשרת ניהול, בה היו חברים שניים מחברי הוועדה במכרז זה, לא המליצה על  מר ח'טיב ככשיר ראשון למשרת מנהל בית ספר בשל תפיסותיו ועמדותיו, בעוד שהוועדה דנא, תמכה בו תמיכה גורפת, ועולה החשש כי בחירתו זו הפעם נועדה "לפצותו" על אי בחירתו בעבר ולמנוע הליכים משפטיים נוספים על אלה שניהל בעבר בשל אי בחירתו כאמור; ועדת היועצים העליונה לא נתנה משקל לנסיונו  בפועל של מר בראקת כמורה בבתי ספר יסודיים, בהערכתה כי אין לו נסיון בחינוך הפורמאלי.

 

      הנתבעים בבית הדין קמא, הם המשיבים בפנינו, דחו את טענות מר בראקת. לשיטתם לא נפל פגם, בוודאי לא ממין הפגמים היורדים לשורשו של דבר, בהליכי מינויו של מר ח'טיב.

 

7.      בית הדין קמא דחה את תביעתו של מר בראקת  תוך שקבע, כי אף שיש טעם לפגם בכך שהנימוקים להחלטה להיוועץ בוועדת יועצים עליונה, ניתנו עם ההחלטה על מינויו של מר ח'טיב, אין בפגם זה להביא לביטול המינוי; בנימוקיה פירטה המנהלת הכללית את שיקוליה, באופן שיש בו לאפשר ביקורת שיפוטית, ואף נימוקיה לגופם נמצאו עניינים ותואמים את נוהל סדרי עבודתה של ועדת היועצים העליונה (אף כי זה כאמור פורסם מאוחר להחלטת המנהלת הכללית). נימוקיה אלה סבים על חילוקי הדעות בוועדה המייעצת הראשונה ועל העדר מתן משקל מתאים לשיקולים הרלוונטיים לצורך המלצה למינוי מנהל בית ספר יסודי.

בית הדין הלך כברת דרך נוספת ובחן בדקדקנות, אפשר אף למעלה מן הצריך, את דיוניה של הוועדה המייעצת הראשונה ומצא, כי אכן נתגלעו בהם חילוקי דעות של ממש וכי חברי הוועדה התייחסו לשיקולים שאינם קשורים בהכרח לאלה בהם נבחנת התאמה למשרת מנהל בית ספר.

בית הדין הוסיף וקבע, כי השיחה בין מר שבת למר ח'טיב הייתה שיחת נימוסין קצרה ובדומה לה קיים מר שבת לאחר הראיונות שיחה קצרה עם מר בראקת והאנשים שהתלוו אליו, אשר הדגישו בפניו את התאמתו של מר בראקת לתפקיד;

אף לא נמצא  פגם בכך ששניים מחברי ועדת היועצים העליונה כיהנו בוועדה דומה במכרז קודם לו הגיש מר ח'טיב מועמדות. בנדון זה ציין בית הדין, כי בוועדת היועצים העליונה חברים בעלי תפקידם מוגדרים במשרד החינוך הנפגשים במסגרת עבודתם גם עם מועמדים למכרזים השונים, לרבות במסגרת הליכי מכרז קודמים;

לא נסתרה ההנחה כי בפני ועדת היועצים העליונה והמנהלת הכללית הובא כל החומר הרלוונטי בעניינם של מר בראקת ומר ח'טיב, לרבות ההערכות שניתנו להם במרוצת השנים והפרוטוקולים של ועדת היועצים הראשונה.  

 

 

טענות הצדדים בערעור

8.      בערעורו חזר מר ברקאת על טענותיו בפני בית הדין האזורי והוסיף וטען, כי:

בית הדין קמא סטה בפסיקתו מפסק הדין בעניין ח'טיב שנסיבותיו דומות למושא דיוננו, בו נקבע כי נימוקים בדיעבד לכינוסה של ועדת היועצים העליונה, לאו נימוקים הם (עב 3409/03 סלימאן ח'טיב - מדינת ישראל, משרד החינוך והתרבות ואח') (להלן: פסק הדין הקודם); אף בפרשה שלפנינו ניתנו הנימוקים באיחור, לאחר שהוגשה הבקשה לסעד זמני, משכך היה מקום לקבוע כי נפל פגם חמור בהליך המינוי של מר ח'טיב; ועדת היועצים העליונה לא התייחסה לפרוטוקול ועדת היועצים הראשונה  ולמחלוקת בשאלת כישוריו הפדגוגיים של מר ח'טיב; נימוק המנהלת הכללית לפיו כל נסיונו של מר בראקת מתמקד בחינוך הבלתי פורמאלי, אין לו על מה שיסמוך.

 

מר ח'טיב סמך טיעוניו על פסק הדין קמא, תוך שהוסיף כי ערעורו של מר ברקאת עובדתי בעיקרו, וכי נסיבותיו של פסק הדין הקודם שונות מנסיבותיו של ההליך דנא ואין לגזור הימנו גזירה שווה לענייננו.

 

המדינה טענה, כי "החלטת הוועדה לבחור במשיב 2 (מר ח'טיב, נ.א.), הינה נכונה מבחינה מקצועית ופדגוגית, ועבודת הוועדה אשר המליצה בפני המנכ"לית לבחור בו לתפקיד שבנדון היתה תקינה וראויה". על כך הוסיפה וטענה: המנהלת הכללית אינה חייבת להמציא 'החלטה רשמית' בכתב ובה הנימוקים לכינוס ועדת היועצים העליונה, לפני כינוס הוועדה. די בכך  שהחלטה כאמור התקבלה ונימוקיה ניתנו בכתב, באופן המאפשר ביקורת שיפוטית; באת כח המדינה איבחנה בין פסק הדין הקודם לפרשה דנא, וציינה כי אף אם נמצא כי נפלו פגמים בעבודת ועדת היועצים העליונה או בהתנהלות המנהלת הכללית ובהחלטתה, הרי שמדובר בפגמים אשר אינם עולים על זוטי דברים, ושאין בהם כדי לפגוע בתקפות מינויו של מר ח'טיב;  לבסוף נטען, כי בחירתו של מר ח'טיב נעשתה מנימוקים עניינים הנסמכים על השכלתו ונסיונו, וכי יש לדחות את טענות מר בראקת ביחס למזימה, כביכול, שנרקמה נגדו, משמדובר בהטלת אשמה, בלתי מנומקת, קולקטיבית וחסרת בסיס לחלוטין.

 

דיון והכרעה

 

9.      הסעד אותו ביקש מר ברקאת בתובענתו בבית הדין האזורי ובערעורו לפנינו, הוא שבית הדין יתערב בשיקול דעתה של המנהלת הכללית ובהחלטתה ויורה על ביטול בחירתו של מר ח'טיב למשרת מנהל בית ספר, בהליך הדומה במהותו להליך של מכרז.

הלכה פסוקה היא,  כי בית המשפט ובית הדין לעבודה בכללו, לא ישים שיקול דעתו תחת שיקול דעת הרשות המוסמכת – היא המנהלת הכללית בענייננו- כל עוד לא נפל בהפעלת שיקול הדעת פגם היורד לשורשו של דבר וכל עוד באה ההחלטה בגדרי מתחם הסבירות (וראו: עע 1123/01 בית ספר תיכון עירוני כל ישראל חברים בתל אביב יפו - יצחק צויזנר, פד"ע לו 438 ; עב 02/06 מלגם ניהול כוח אדם בע"מ - מדינת ישראל, משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה, ניתן ביום 17.05.06).

 

ובהתייחס לביטול מכרז, הטעמנו בפרשת שנער:

"ביטולו של מכרז לא ייעשה אלא בהתקיים שיקולים כבדי משקל, מקום בו נמצא כי נפל פגם מהותי בהליכי המכרז או בהמלצת הוועדה, ממין אותם פגמים היורדים לשורשו של עניין והפוסלים מניה וביה החלטתה של רשות ציבורית; כגון שיקולים זרים שאינם ממין העניין, כאלה הנגועים בהפליה, או בנגיעה אישית, או בהפרת זכות יסודית, כזכות לשוויון, להגינות, או זכות הטיעון, או שנהגו כלפי המשתתפים במכרז בניגוד לכללי הצדק הטבעי ושלא בתום לב המיוחד כמתחייב מיחסי עבודה" (עע 1070/01 גילה שנער - נציב שירות המדינה ואח', ניתן ביום 25.04.01).

 

לאור מושכלות ראשונים אלו ומתוך שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו, נחה דעתנו כי פסק דינו של בית הדין האזורי ראוי להתאשר מטעמיו ודינו של ערעור זה להדחות.

 

10.  טעמינו לדחיית הערעור מתמצים באלה: כפי שקבע בית הדין קמא, לא הוכח פגם היורד לשורשו של עניין בפועלה של ועדת היועצים העליונה אף לא בהחלטותיה של המנהלת הכללית; אף לשיטתו של המערער, לא נטען ובוודאי לא הוכח כי מר ח'טיב אינו עונה לתנאי הכשירות במכרז; המערער מסתפק בהעלאתה של טענה כללית בעלמא, לה לא הובאה ולו ראשית ראיה, לפיה ביקשו, כביכול, בכירי משרד החינוך לרצות את מר ח'טיב בבחירתו למשרה; אשר להנמקת החלטותיה של המנהלת הכללית – אכן הייתה מטיבה לעשות, אילו נתנה נימוקיה לכינוס הוועדה המייעצת העליונה בסמוך לקבלת ההחלטה. עם זאת, בפרסום המאוחר, כשלעצמו, בד בבד עם מתן ההחלטה על בחירתו של מר ח'טיב למשרה, אין די כדי לפסול מיניה וביה את ההחלטה, אף לא לגרום לבטלות כינוס הוועדה או לבטלות המינוי. לא חל שיהוי בלתי סביר בהנמקה ומכל מקום, על החלטותיה המנומקות של המנהלת הכללית ניתן לקיים ביקורת משפטית כהלכתה, כפי שאכן עשה בית הדין האזורי.

לא למותר לציין, קיומו של שוני מהותי בין נסיבות העניין מושא דיוננו, לבין נסיבות המקרה בו דן פסק הדין הקודם בעניין ח'טיב בו מצא בית הדין האזורי  פגמים רבים ומשמעותיים, למעלה מפגמים פרוצדוראליים גרידא, בגינם הורה על קיומו של מכרז חדש. בתוך כך, ציין שם בית הדין כי פרוטוקול ועדת היועצים העליונה לא שיקף בצורה מדויקת את מהלך הראיון בפניה ועוד. לא כך בענייננו, בו פסק בית הדין, כי "משלא השתכנענו בנסיבות המקרה, בחוסר סבירות ההחלטה ו/או בקיומם של פגמים שורשיים ומהותיים, משוא פנים, ו/או שיקולים זרים ו/או פגיעה בכללי הצדק הטבעי, כאלו שיש בם כדי להטות את הכף לכיוון ביטול המכרז, דין התביעה להידחות". אף אנו, לאחר שבחנו את כלל החומר שבפנינו, לא מצאנו פגמים כאמור.

בחינה מדוקדקת של טענות המערער, מעלה, כי מבוקשו שנבוא אנו בנעליה של הרשות המוסמכת ונחליט כי הוא המועמד המתאים, נוכח נסיונו בהוראה, מזה; ומזה - נוכח כישוריו החסרים של מר ח'טיב, שלטענת המערער מצאו ביטויים בדוחו"ת פדגוגיים ובראיון עמו במכרז קודם. לצורך כך האריך מר בראקת, בבחינת היחס בין דיוני הוועדה הראשונה והשניה, שאלותיהן, נימוקיהן, משך הראיון בפניהן, השוני בתוצאה בין מכרז זה למכרז קודם וכל כיוצא בזה. הכל במטרה לשכנענו, מה הן השאלות שראוי לשאול, מהו הנסיון הרלוונטי, מה משקלם של חוות דעת מן העבר וכל כיוצא בזה.  

דין מבוקשו זה של המערער להדחות, בהעדר פגם משפטי או אחר המצדיק התערבותו של בית הדין האזורי או התערבותנו בשיקולי הוועדות או בשיקוליה של המנהלת הכללית. משכך הוא, לא נבוא בנעלי הרשות המוסמכת בהערכת כישוריהם של המועמדים והתאמתם למשרה או בהליכי הדיון בוועדות היועצים. זאת, משנמצא כי לא נפלו שיקולים זרים בעבודת הוועדות הללו ולא קופח חלקו של מי מהמועמדים, אף לא נפגמה ההגינות כלפיהם. עיון בפרוטוקולים של ועדת היועצים העליונה ובנימוקי המנהלת הכללית, מעלה כי עצתן של הוועדות והחלטת המנהלת הכללית, התבססו על נימוקים מקצועיים עניינים ולא עולה מהם חשד לשקילתו של שיקול זר או התייחסות בלתי הוגנת למר בראקת. כל עוד לא שוכנענו בדבר קיומם של פגמים מהותיים בהתנהלות הגורמים המקצועיים והמוסמכים שבידם הסמכות והידע המקצועי לקבלת החלטה על מינוי מנהל בית ספר, וכל עוד החלטתם אינה חורגת ממתחם הסבירות, לא נורה על "ביטול המכרז" ולא נתערב בהחלטה על מינויו של מר ח'טיב, כפי מבוקשו של המערער.


11. סוף דבר - הערעור נדחה. בתוך 30 יום מהיום ישלם המערער, מר בראקת למשיב 4 מר ח'טיב שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ש"ח. למשיבים 1 – 3 ביחד ישלם המערער שכר טרחת עורך דין בסך 3,000 ש"ח. לא ישולם הסכום הפסוק במועדו ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

 

 

ניתן בהעדר הצדדים,  היום ‏כ"ה תשרי תשס"ז (16 באוקטובר 2006) ויישלח לידיהם.

 

 

עמירם רבינוביץ, שופט             נילי ארד, שופטת            ורדה וירט - ליבנה, שופטת

 

 

מר שלמה גוברמן, נציג עובדים                      מר משה אורן, נציג מעבידים