בית הדין הארצי לעבודה

עע 000789/05

המערער	עו"ד יהונתן צברי
המשיבה	ג'י. וי. טי. – גן וקטור טכנולוגיות בע"מ

בפני: הנשיא סטיב אדלר, השופט עמירם רבינוביץ, השופטת ורדה וירט-ליבנה

נציג מעבידים מר עמירם זמני

בשם המערער - בעצמו

בשם המשיבים - עו"ד יעקב ביטון

פסק דין

השופט עמירם רבינוביץ

1. פתח דבר

ערעור זה הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (ע"ב 0193/02; סגנית השופט הראשי יהודית גלטנר הופמן ונציג הציבור חזי ירמיהו) אשר קיבל באופן חלקי את תביעת המערער לשכר עבודה ודחה את יתר תביעותיו.

2. תמצית העובדות כפי שנקבעו על ידי בית הדין האזורי

א. א.ת.י. אשקלון תעשיות ניהול ואחזקות חממה בע"מ (להלן – א.ת.י.) היא חברת ניהול פרטית שנוסדה כדי לעסוק בהייטק ויזמות טכנולוגיות באמצעות חממה טכנולוגית באשקלון (להלן – החממה) המנוהלת על ידי דוד וזאנה (להלן – וזאנה).

ב. החממה הוקמה על ידי א.ת.י. תעשיות ידע (ע"ר) (להלן – עמותת א.ת.י.) על פי הסכם בין המדען הראשי במשרד המסחר והתעשיה (להלן – המדען הראשי) לבין עמותת א.ת.י. בסיוע ובמימון המדען הראשי.

ג. המשיבה היא חברת הזנק ("סטרטאפ") (להלן – החברה) הפועלת במסגרת החממה לביצוע מחקר ופיתוח של ידע בפרויקט משותף בתחום הביוטכנולוגיה, בה שותפים האוניברסיטה העברית (באמצעות חברת ישום בע"מ) ובית החולים הדסה (באמצעות חברת הדסית בע"מ), על פי הסכם בין עמותת א.ת.י. לבין יזם הפרויקט (להלן – הסכם היזם).

ד. על פי "הסכם היזם" הקמת החברה כחברה בע"מ תיעשה בסיוע החממה כאשר ל"עמותת א.ת.י." זכאות לקבל 20% בחברה שתוקם. כל ההחלטות המנהליות נעשות גם על דעת נציג "עמותת א.ת.י." כנציג החממה; לאחר הקמת "החברה" מקצה החממה ל"חברה" את יחידת היזם בחממה תמורת דמי שימוש על ידי החברה ויחידה זו מוקצית לחברה לתקופת הפרוייקט בלבד. עוד צויין בהסכם היזם, כי החברה תנהל את הפרוייקט באמצעות מוביל הפרוייקט בכפוף לתקציב המאושר על ידי המדען הראשי.

ה. החברה נוסדה ונרשמה כחברה בע"מ ביום 15.8.01 ביוזמת פרופ' אופנהיים אריאלה ובעלה. (להלן – היזם).

בעלי המניות בחברה הם פרופ' אופנהיים אריאלה ובעלה ותעשיות ידע אשקלון.

ו. וזאנה הינו מנכ"ל החממה ושימש כנציג עמותת א.ת.י. בין השאר, כיו"ר הדירקטוריון של החברה מאז הקמתה.

ז. המערער העיד על עצמו כמי שניהל בעבר חברות בינלאומיות, הוא משפטן בהשכלתו, ועיקר התמחותו ביזום הקמה וניהול פרויקטים.

ח. הפרויקט קיבל את אישורו העקרוני על ידי המדען הראשי עוד בתאריך 22.3.01, אך בשל סיבות שונות החל ביצעו בפועל רק ביום 1.1.02 לאחר אישורו הסופי על ידי המדען הראשי (להלן – מועד תחילת הפרוייקט).

ט. על פי הנהלים הקיימים רק ממועד תחילת הפרויקט מתחילה הפעילות, ורק ממועד זה נולדת הזכאות לתנאי החממה לרבות הזרמת התקציב מאת המדען הראשי על פי הסכם היזם.

י. בעקבות האישור העקרוני של הפרויקט במרץ 2001 ובטרם הקמתה של החברה, חיפש וזאנה מוביל לפרויקט. מוביל הפרויקט על פי הסכם היזם הוא אדם שממונה על ידי הדריקטוריון של החברה לנהל אותה. וזאנה הציע את תפקיד מנהל הפרויקט למערער לאחר בחינת קורות חייו וניסיונו.

יא. באותה הזדמנות פרט וזאנה בפני המערער את תנאי השכר המקובלים למוביל הפרויקט והטיל עליו לקדם את הקמתה של החברה ולפעול לגיוס משקיעים.

יב. המערער החל ללמוד את נושא הפרויקט בתחום שמעולם לא עסק בו, נפגש עם היזמים ובעלי המניות וכן עם משקיעים פוטנציאלים, כאשר הוא מבצע את עבודתו מביתו בתל אביב, שכן במועד זה טרם הוקמה החברה, וטרם הוקצה לה חדר במתחם משרדי החממה.

יג. ביום 8.8.01 נשלחה ללשכת המדען הראשי, הצעה לתקציב הפרוייקט בחממה לתקופת ביצוע מוצעת מ-1.8.01 עד 1.7.02. ההצעה חתומה על ידי המערער וכן על ידי וזאנה כנציג "עמותת א.ת.י."

יד. ביום 26.8.01, לאחר הקמת החברה התקיימה ישיבת דירקטוריון של החברה בהשתתפות וזאנה, היזם, נציג חברת ישום בע"מ, נציג חברת הדסית בע"מ והמערער (להלן – ישיבת הדירקטוריון או ישיבת מועצת המנהלים) במהלך הישיבה, דנו הנוכחים, בין היתר, בנושא העסקתו ותנאי עבודתו של מוביל הפרוייקט. המערער נתן סקירה כללית בדבר חברות ההשקעה שפנה אליהן ובדבר אפשרות השקעה בחברה והתקבלו ההחלטות הבאות, אשר נרשמו בפרוטוקול (להלן הפרוטוקול) כדלקמן:

"א. מוביל הפרוייקט יהונתן צברי יכין תוכנית עבודה מפורטת שתכלול שכבות של פעילויות מוגדרות. תוכנית העבודה תהא בסיס לתמצית מנהלים שתוגש למשקיעים ובו יתואר היקף השוק ליישום אשר החברה מעוניינת להתמקד בו. תוכנית עבודה מפורטת תוגש למועצת המנהלים תוך 60 יום ממועד הישיבה.

התוכנית תוכן בסיוע הדסית ופרופ' אריאלה אופנהיים.

ב. זכויות חתימה – חתימתו של מר וזאנה הינה חובה בצירוף חתימתו של יונתן צברי, או פרופ' אריאלה אופנהיים….

ג. מינוי מנכ"ל / מנהל פרוייקט

(1) העסקת המוביל תהא בכפוף להוראת המדען הראשי וחוזה יזם חממה. נכון להיום עלות העסקת מוביל הינה בשיעור 12,600 ש"ח לחודש, הכולל את כל התנאים הנילווים.

(2) במקרה של כניסת משקיע אזי המוביל יונתן צברי יהא זכאי לשכר של 18,000 ש"ח עלות לחודש בכפוף להחלטת מועצת המנהלים באותו מועד. (בשינוי נוסח קל מהמקור – ע.ר.)

(3) במקרה של כניסת משקיע לחברה בסכום העולה על 300,000$, יונתן צברי יהיה זכאי לסכום חד פעמי של 50,000 ש"ח עלות.

(4) מוביל הפרוייקט זכאי למניות על פי התנאים שפורטו בטבלה שצויינה בפרוטוקול, כאשר שיעור האחוז הינו פונקציה של השקעה בחברה על פי נוסחאות שפורטו בפרוטוקול… (בשינוי נוסח קל מהמקור –ע.ר.)

ד. ביום 12.9.01 שלח וזאנה מטעם החממה, מכתב למערער ולעובדי החממה בדבר מועדי חופשות החגים בחממה. ביום 23.9.01 נשלח למערער באופן אישי מכתב מאת ואזנה נושא כותרת "נוכחות בעבודה" בו הוא מדגיש, כי העבודה חייבת להתבצע בחממה או בירושלים ובמקרים מיוחדים בתל אביב לצורך פגישות תוך דיווח על "היעדרות בתפקיד".

ה. ביום 24.9.01 שלח המערער מכתב תגובה למכתבו של מר ואזנה מיום 23.9.01 וציין, כי על פי סיכום בין השניים עיקר עבודתו תתבצע בתל אביב בשל הפעילות העסקית העיקרית במקום לרבות מקום מגוריו, וכי סוכם כי ימצא יומיים בחממה באשקלון ופעם בשבוע עד פעמיים בירושלים.

כן ציין המערער, כי מסיבות שאינן תלויות בו, מאז תחילת עבודתו במאי 2001 לא הייתה לו אפשרות לרכוש או להזמין ציוד משרדי לעבודה במשרדי החממה, לכן השתמש בציודו הפרטי בתל אביב.

ו. ביום 24.9.01 פנה המערער במכתב נוסף לואזנה בו, חלק על תוכנו של הפרוטוקול בכל הנוגע לתנאי העסקתו המפורטים בו וטען, כי תנאי ההעסקה שאושרו על ידי הדירקטוריון שונים מההסכמות בדבר שיעור שכרו וזכויותיו, כפי שסוכמו בינו לבין וזאנה בעת קבלתו לעבודה. המערער טען, בין היתר, כי סוכם עם וזאנה שיוקצו לו מלכתחילה 8% ממניות החברה ללא התניה בדבר כניסת משקיע או שיעור ההשקעה, כפי שצויין בפרוטוקול. המערער הביע נכונות לקבל את ההצעה שהוצעה על ידי הדירקטוריון לעניין תנאי העסקתו בתיקונים שפרט במכתבו.

כמו כן הדגיש המערער לראשונה במכתבו כי במשך 3 חודשים, עסק בענייני החברה ולא קיבל כל תמורה.

ז. ביום 24.10.01 אישר המערער במכתבו הנ"ל שיחה שהתקיימה בינו לבין וזאנה יום קודם לכן, בה סוכם, כי המערער יתייצב במשרדי החממה פעם בשבוע ובשאר השבוע יבצע עבודתו מביתו בתל אביב, כאשר מדי פעם יוזמן להיפגש עם צוות המו"פ, פרופ' אופנהיים ועובדי המעבדות בירושלים.

המערער פנה בבקשה לשלם לו את הוצאות הטלפון וציין, כי טרם קיבל תגובה למכתביו מיום 24.9.01 בדבר תנאי העסקתו.

ח. ביום 1.11.01 שלח המערער מכתב נוסף לוזאנה לעניין תשלום שכר עבודתו בחברה, תוך ציון העובדה, כי יש לזרז את תיקון הסכם היזמות שדרש המדען הראשי חודשיים קודם לכן, שכן עיכוב אישור המדען הראשי מעכב את הזרמת התקציב לפרוייקט, לרבות תקציב תשלום משכורות העובדים, ספקיה והמערער .

ט. מכתביו של המערער שפורטו לעיל לא זכו לתגובה בכתב אולם ביום 12.11.01 הודיע וזאנה למערער על הפסקת עבודתו בחברה ובפרוייקט.

י. בימים 29.11.01 ו-26.12.01 פנה המערער לוזאנה, ליזמי ושותפי הפרויקט במכתבי דרישה לתשלום שכרו וזכויותיו על פי התנאים שלטענתו סוכמו עמו עם תחילת עבודתו, דהיינו שכר בשיעור 12,600 ש"ח לחודש. המערער תבע סכום כולל של 88,200 ש"ח עבור שבעה חודשי עבודה בתוספת 8% ממניות החברה ובתוספת החזר הוצאות.

יא. ביום 24.3.02 הודיע וזאנה למערער, כי הוחלט לתגמל אותו בגין פעילותו בשיעור 25,000 ש"ח שישולמו לו עם קבלת כספי התקציב מהמדען הראשי. כמו כן צויין, כי במידה והמערער יביא משקיע לחברה יתוגמל ב-5% מסכום ההשקעה.

יב. ביום 8.4.02 דחה התובע את ההצעה אך הוסיף, כי יהיה מוכן לקבל את הכספים המוצעים על חשבון שכרו וזכויותיו.

3. ההליך בבית הדין האזורי

א. המערער תבע בבית הדין האזורי את הסעדים הבאים:

1. תשלום שכר עבודה בגין כל תקופת עבודתו מ-1.5.01 עד לפיטוריו ביום 12.11.01 ובסכום כולל של 94,000 ש"ח, לרבות פיצויי הלנת שכר.

2. תמורת הודעה מוקדמת בשיעור 5,727 ש"ח.

3. החזר הוצאות בשיעור 15,000 ש"ח.

4. פיצוי בגין הפרת זכאות לקבל 8% ממניות החברה בסך של 50,000 ש"ח.

5. פיצוי בגין אבדן דמי אבטלה בשיעור 52,920 ש"ח.

6. פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בשיעור 25,000 ש"ח.

ב. לטענת המערער, התקבל לעבודה כמוביל הפרויקט החל מיום 1.5.01; תנאי עבודתו סוכמו עם וזאנה לאחר משא ומתן בו נקבע, כי יקבל שכר חודשי בסך 12,600 ש"ח, כיסוי מלא של הוצאותיו ו-8% ממניות החברה.

ג. מיד לאחר סיכום התנאים החל המערער לפעול במרץ לגיוס משקיעים ללא ציוד, ללא סיוע כלשהו, כאשר הוא נושא בכל ההוצאות המשרדיות והאחרות הקשורות בעבודתו.

ד. החברה וזאנה ו- א.ת.י. לא עמדו בהתחייבויותיהם כלפיו, ולא שלמו לו את שכרו למרות שהודו באופן עקרוני בחבותם לשלם למערער תמורת עבודתו.

חבות זו של השלושה נובעת ממערכת יחסי עובד ומעביד שהייתה למערער עימם, ומהתחייבות אישית של וזאנה כלפיהם.

ה. החברה, א.ת.י. ווזאנה טענו, כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד בין המערער ובין מי מהם; לא היה כל הסכם עם המערער שקבע את תנאי עבודתו; נאמר למערער כי העסקתו, אם בכלל, תחל רק לאחר תחילת ביצוע הפרוייקט ובכפוף לחתימת הסכם עבודה בינו ובין החברה; את פעילות המערער בטרם הקמת החברה, יש לראות כהתנדבות לסייע בפעולות הכנה של הפרוייקט.

החברה הסכימה לפנים משורת הדין לפצות את המערער בסכום של 25,000 ש"ח כנגד חשבונית מס ולאפשר לו כעצמאי לגייס משקיעים לפרוייקט תמורת 5% ממניות החברה.

ז. בית הדין האזורי קבע, כי המערער התקבל לעבודה כמוביל הפרוייקט של החברה, וכי התקיימו יחסי עובד ומעביד בינו לבינה החל מתאריך הקמתה ביום 15.8.01.

ח. המערער זכאי לשכר עבודתו הן עבור התקופה שבה הייתה קיימת החברה והן עבור התקופה שלפני הקמתה. ברם המערער לא הוכיח, כי אכן סוכם עימו במועד קבלתו לעבודה, כי יקבל שכר והחזר הוצאות בסכומים שהוא תובע בתביעתו.

ט. בית הדין האזורי בחן את השכר הראוי שזכאי לו המערער בשים לב למהות תפקידו, לתקופת עבודתו, להיקף פעילותו קודם להקמת החברה ולאחריה ושיעור השכר המקובל למי שאכן מונה כמוביל עסקי לפרויקט, והגיע למסקנה, כי השכר הראוי בנסיבות אלה צריך להסתכם ב- 50,000 ש"ח.

י. בית הדין האזורי דחה את יתר תביעותיו של המערער כשהוא קובע לגביהן את הדברים הבאים:

אין המערער זכאי לתמורת הודעה מוקדמת בשים לב לתקופת עבודתו הקצרה; אין הוא זכאי לפיצויי הלנה לאור העובדה שהיה מודע לכך ששכרו ישולם בכפוף לאישור הזרמת התקציב מאת המדען הראשי, אלא שאישור זה בא לעולם רק לאחר פיטוריו.

אין הוא זכאי להקצאת מניות, באשר לא התמלאו התנאים המוקדמים להקצאתן: המערער אינו זכאי לפיצוי בגין אובדן דמי אבטלה, משום שלא ברור כלל אם נרשם כמובטל בשירות התעסוקה; אין הוא זכאי לפיצוי בגין נזק שאינו ממוני, משום שהחברה או מי מטעמה לא נהגו כלפיו בחוסר תום לב.

4. תמצית טענות הצדדים בערעור

א. לטענת המערער, טעה בית הדין האזורי כאשר קבע, כי השכר לו זכאי המערער הוא עבור 7.5 חודשי עבודתו (צ.ל. 6.5) הוא 50,000 ש"ח.

פסיקה זו אינה עומדת ביחס ישר לקביעותיו של בית הדין האזורי, לפיהן שכר עבודה של מנהל פרויקט מסתכם אכן ב-12,600 ש"ח. עוד טעה בית הדין האזורי בכך, שלא ישם הלכה למעשה את קביעותיו שלו, לפיהן שכר עבודתו של המערער צריך להיקבע על פי מהות תפקידו, תקופת עבודתו, היקף פעילותו קודם להקמת החברה ולאחריה ולשיעור השכר המקובל למוביל עסקי לפרוייקט.

על פי אמות מידה אלה היה צריך בית הדין האזורי לפסוק לזכות המערער שכר של 94,500 ש"ח המהווה מכפלה של משכורת חודשית בסך 12,600 ש"ח ב-7.5 חודשים (צ.ל. 6.5) עבודתו, שלגביהם קבע בית הדין האזורי, כי המערער העמיד את מלוא כח עבודתו לרשות הפרוייקט.

ב. המערער גם חלק על דחיית תביעתו לתשלום חלף הודעה מוקדמת בניגוד להוראות חוק הודעה מוקדמת לפיטורין והתפטרות תשס"א-1991 (להלן – חוק הודעה מוקדמת); על כך שבית הדין לא עשה הפרדה בפסיקתו בין שכרו ו-15,000 ש"ח הוצאות שהוציא המערער לטענתו מכיסו במהלך עבודתו.

גם לדחיית התביעה לדמי אבטלה לא היה מקום, לטענת המערער, משום שהחברה סרבה למסור לו מכתב פיטורים, ובכך מנעה ממנו את האפשרות לתבוע דמי אבטלה.

דחיית דרישות המערער לתשלום שכר עבודה במשך זמן ממושך הצדיקה פיצוי בגין הלנת שכר וגם פיצוי בעד נזק שאיננו ממוני.

ג. החברה תמכה בפסק דינו של בית הדין האזורי וציינה, כי על פי קביעת בית הדין האזורי אכן לא ביצע המערער עבודה בהיקף מלא ביחוד לא בתקופה לפני הקמתה של החברה כמו כן לא סוכם עם המערער על החזר הוצאות אלא על שכר כולל.

5. הכרעה

א. נקודת המוצא לפסיקת הדין בערעור זה הם הממצאים העובדתיים שקבע בית הדין האזורי.

על פי ממצאים אלה עבד המערער בחברה מיום היווסדה בתאריך 15.8.01 ועד ליום לפיטוריו ביום 12.11.01.

המערער עבד עבור החברה גם קודם להיווסדה החל מיום 1.5.01 ועד 14.8.01 (להלן – התקופה הראשונה), אך לא הוכח, כי בין הצדדים ניכרת חוזה עבודה הנוקב בסכום השכר לו הוא זכאי, כך שיש לבחון מהו השכר הראוי שעל החברה לשלם למערער.

ב. בית הדין האזורי קבע נכונה, כי יש לבחון את שיעור השכר הראוי שזכאי לו המערער בשים לב למהות תפקידו, לתקופת עבודתו, להיקף פעילותו ולשיעור השכר המקובל למי שאכן מונה כמוביל עסקי לפרויקט.

ג. כבר בהצעת התקציב לפרויקט של לשכת המדען הראשי מיום 8.8.01 מופיע המערער כמוביל הפרויקט במשרה מלאה בעלות שכר חודשי בסך 12,600 ש"ח. התקופה שנקבעה לביצוע הפרויקט הוא 1.8.01 – 31.7.02.

ד. בתאריך 26.8.01 כונסה מועצת המנהלים של החברה כשעל סדר יומה, בין השאר, תנאי העסקת מוביל הפרויקט. בישיבה זו מונה המערער כמנהל הפרויקט ונקבע, כי עלות העסקתו "נכון להיום" תהא 12,600 ש"ח כולל כל התנאים הנלווים.

ה. קביעה זו בפרוטוקול מועצת המנהלים צריכה להוביל למסקנה, כי השכר הראוי של המערער כמנהל פרויקט החל ממועד התאגדות החברה בתאריך 15.8.01 ועד לסיום עבודתו אצלה ביום 12.11.01 (להלן – התקופה השנייה), דהיינו כ-3 חודשים בקירוב צריך לעמוד על סך של 37,800 ש"ח. (37,800 = 3 X 12,600).

אנו ערים לכך שהפרויקט טרם אושר לביצוע בתקופה זו אלא רק לאחר פיטוריו, אך המערער התמנה כמנהל הפרויקט, הוא פעל בתקופה זו כמנהל הפרויקט, טרח ועמל עבור הפרויקט, זהו השכר המומלץ על ידי משרד התמ"ת למנהל פרויקט, ולכן זהו השכר הראוי שצריך לשלם למערער עבור עבודתו בתקופה זו.

ו. נשאלת השאלה, מה צריך להיות השכר הראוי של המערער לתקופה הראשונה.

ז. לגבי תקופה זו קבע בית הדין האזורי, כי לא היו קיימים יחסי עובד ומעביד בין המערער לחברה, א.ת.י. ווזאנה, אבל המערער זכאי לשכר עבור תקופה זו על פי "מבחן התכלית". המשיבה כידוע לא ערערה על פסק הדין.

בית הדין האזורי פסק לזכות המערער סכום כולל של 50,000 ש"ח כתמורה עבור עבודתו בכל התקופה, אך לא נימק מדוע נקב בסכום זה דווקא.

ח. המערער טען, כי השכר לו הוא זכאי עבור כל התקופה הוא השכר שנקבע למנהל הפרויקט בפרוטוקול, וכי שכר זה בסך 12,600 ש"ח לחודש צריך להשתלם לו גם עבור התקופה הראשונה.

ט. בית הדין האזורי ציין, כי המערער לא הוכיח את טענתו זו. אכן, לא ניתן לדלות מחומר הראיות הסכמה של החברה לשלם למערער שכר בשיעור זה גם עבור התקופה הראשונה.

י. אין ספק, שהמערער עבד בתקופה הראשונה עבור החברה עוד טרם לידתה הן בסיוע לרישומה כחברה בע"מ והן בניסיונות לאתר משקיעים. ברם נראה שבשל הנסיבות היקף עבודתו בתקופה הראשונה היה מצומצם יותר ולא מדווח בדומה לדיווח בתקופה השנייה.

יא. המערער עצמו התייחס לתמורה שעליו לקבל עבור התקופה הראשונה במכתבו מיום 24.9.01 בו הגיב לפרוטוקול מועצת המנהלים במילים הבאות: "סוכם, כי אקבל סכום חד פעמי של 50,000 ש"ח לכיסוי 3 חודשי שכר (מאי, יוני יולי) + הוצאות בהם עבדתי וזאת עם כניסת משקיע. לא הותנה הדבר בסכום ההשקעה. אבקשך להוריד את התנאי."

על פי מכתב זה מותנית זכאות המערער לתמורה עבור התקופה הראשונה בכניסת משקיע. לכאורה על פי נוסח דברים זה כל עוד לא "נכנס" משקיע לא בשלה זכותו של המערער לתמורה עבור התקופה הראשונה. אין הוכחה לכניסת משקיע בתקופת עבודת המערער (עמ' 35 שורה שנייה), ולכן מבחינה הסכמית ניתן לסבור, כי אין המערער זכאי לתמורה עבור תקופה זו. עוד יש לציין, כי באותו מכתב עומד המערער בעיקר על זכותו להקצאת מניות, מכאן שדרישת תמורה עבור התקופה הראשונה לא הייתה בראש מעייניו.

יב. גם במכתב מיום 1.11.01 כותב המערער כי חב' "ישום והדסית לא סיימו את התיקון להסכם כפי שדרש המדען הראשי... דבר היוצר עיכובים קשים בתשלומים אותם חייבת החברה במשכורות לעובדיה (הכוללות גם אותי) ל-3 החודשים (האחרונים)". על פי דברים אלה של המערער הדרישה לתשלום התמורה מתייחסת לגביו כמו לעובדים האחרים לשלושת החודשים האחרונים כלומר לתקופה השניה, אך לא לתקופה הראשונה.

יג. במכתבים מחודש נובמבר 2001 כותב המערער לוזאנה, בין השאר, על אי הסדרת תשלום שכרו מבלי שהוא נוקב בגובה הסכום. במכתבים אלה מציין המערער, כי הובטח לו שמועצת המנהלים תתכנס ותחליט כיצד ישולם שכרו. יוצא איפוא ששיעור השכר טרם נקבע באותה עת ודאי לא עבור התקופה הראשונה.

יד. רק במכתביו מחודש דצמבר 2001 נוקב המערער בסכום של 12,600 ש"ח, כסכום השכר המוסכם + הקצאה 8% ממניות החברה, ברם כלל לא ברור מהפרוטוקול, כי שכר זה התייחס לתקופה הראשונה, ונראה שכך גם סבר המערער כפי שעולה ממכתביו עד לחודש דצמבר 2001. התקופה הראשונה היא בת 3.5 חודשים. אם זכאי המערער לסך של 12,600 ש"ח לחודש עבור התקופה השנייה שהיא בת כמעט שלושה חודשים, פסיקת בית הדין האזורי לסכום כולל של 50,000 לשתי התקופות, פרושה פסיקה של 12,600 ש"ח עבור שלושה וחצי חודשים (מאי, יוני, יולי וחצי חודש אוגוסט), דהיינו פסיקה של 3,486 ש"ח לחודש עבור התקופה הראשונה. חישוב זה מבוסס על כך שלדידי בתקופה השנייה זכאי המערער לשכר בסך 12.600 ש"ח, כלומר השכר עבור כל התקופה השנייה מסתכם ב-37,800 ש"ח. מכיוון שבית הדין האזורי פסק לזכות המערער שכר בסכום של 50,000 ש"ח עבור שתי התקופות, היתרה עבור התקופה הראשונה לאחר ניכוי של 37,800 ש"ח מסתכמת ב-12,200 ש"ח.

טו. פסיקת סכום כזה לגבי אדם כמערער שהינו משפטן, אשר הציג את עצמו כמי שניהל את חברת פי גלילות וחברות אחרות בהחלט נמוכה. ברם, יש לשפוט את סבירותו של סכום זה על פי הנסיבות. המערער אמור היה לגייס בעיקר משקיעים – פעולה שבסופו של דבר על אף המאמצים לא נשאה פרי. הפרויקט עצמו לא אושר למעשה אלא לאחר פיטוריו של המערער, כך שלא היה תקציב של המדען הראשי שיזין את הפרויקט בכספים לרבות משכורות של העובדים.

המערער עצמו נראה שסמך בעיקר על כך שבסופו של יום יזכה במניות ובכך יפוצה על מאמציו אלה, אלא שתקווה זו לא התממשה בגלל הכישלון בגיוס משקיעים, גם היקף פעילות המערער בתקופה זו לא ברור אם הייתה מלאה.

בנסיבות אלה אומד דעת בית הדין האזורי בפסיקת שכר של 50,000 ש"ח עבור כל תקופת עבודתו של המערער, לא הייתה בלתי סבירה.

טז. יחד עם זה סבורים אנו שבהתחשב ברקעו ההשכלתי, המקצועי והתעסוקתי של המערער ויתר נסיבות העסקתו וסיומה היה מקום לפסוק לזכות המערער עבור התקופה הראשונה שכר גבוה יותר. המערער עמל וטרח עבור הפרויקט גם בתקופה הראשונה, והוא לא עשה זאת בהתנדבות. על כן סבורים אנו, שהשכר הראוי שצריך להשתלם למערער עבור התקופה הראשונה צריך להיות שכר השווה לשכר הממוצע במשק בשנת 2001 שהסתכם ב-6,964 ש"ח. ועבור 3.5 חודשים של התקופה הראשונה סך של 24,374 ש"ח (3,5 X 6,964 = 24,374). סה"כ השכר שעל המשיבה לשלם למערער עבור התקופה הראשונה והשנייה מסתכם ב-62,174 ש"ח (62,174 = 37,800 + 24,374) סכום זה גבוה ב-12,174 ש"ח מהסכום שנפסק על ידי בית הדין האזורי.

יז. המערער פוטר ללא הודעה מוקדמת על פי חוק הודעה מוקדמת היה מקום לפסוק לזכות המערער לפחות תמורת הודעה מוקדמת בת שלושה ימים, עבור התקופה השנייה, ברם בהתחשב בכך שהמערער העמיד שירותיו לרשות הפרויקט עוד בטרם היווסדה של המשיבה, דהיינו, במשך 6.5 חודשים, יש לפסוק לזכותו פיצוי עבור תמורת הודעה מוקדמת בת 6.5 ימים סך של 3,276 ש"ח (504 = 12,600/25 ; 3,276 = 6.5 X 504) בשל הנסיבות המיוחדות של ההעסקה בתקופה הראשונה, הפיצוי נפסק על פי אומדן אך הוא תואם כמעט במלואו את הוראות חוק הודעה מוקדמת).

יתר תביעות המערער דינם להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי המעוגנים בממצאים העובדתיים ובהלכה המשפטית.

יח. סוף ערעור המערער מתקבל בחלקו. המשיבה תשלם למערער סכום כולל של 15,450 ש"ח (3,276 + 12,174) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 12.11.01 ועד התשלום המלא בפועל. סכומים אלה הם בנוסף לסכומים שפסק לזכותו בית הדין האזורי.

יט. למערער שזכה רק בחלק קטן מתביעתו ואשר יצג את עצמו בערעור זה, תשלם החברה שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום כ"ז באייר, תשס"ז (15 במאי 2007) בהעדר הצדדים.

השופטת ורדה וירט-ליבנה

השופט עמירם רבינוביץ

הנשיא סטיב אדלר

נציג עובדים מר עמירם זמני